אמנים: יחזקאל שטרייכמן, אביגדור אריכא ולילך ששון
אוצרת: נאוה ט' ברזני
מה נותר לאחר פעולת ההתבוננות? נראה שלא העולם הוא הנושא ואף לא המקומות או האירועים, אלא העקבות שהם מותירים בתודעה. הדימוי חושף את האופן שבו המציאות ממשיכה לפעול בתוכנו. עבודות התערוכה מציעות תפיסה שלפיה הראייה היא האירוע שבו הרואה והנראה נפגשים.
"המצב רוח של ה - חתיכת נייר" הן מילותיו של יחזקאל שטרייכמן שהטבע מספר את עצמו בציוריו. ביסודות של הטבע הוא מרגיש את האוויר שהוא מבקש להפיח בעבודותיו כדי לספר סיפור שיפעל במתבונן. בפעולת ההתערבות של לילך ששון בתצלומיו של פטר מרום הופכים דימויי הנוף והטבע למעין רורשאך, בדרכם מן המזוהה אל המופשט. השכפולים שהיא מאחה ובה בעת משבשת מציגים מחזה מעורער ומחול עקבות תועות ודוממות. בעבודות המופשטות של אביגדור אריכא מאפשר הדימוי לבטנה הסמויה של הנראה להופיע. בעבודות הנוף שהוא יוצר מאוחר יותר הוא ממשיך ומשתמש בשפה שהוא למד מתוך ההפשטה שמותירה, מעבר להתבוננות באובייקט, את המראות מהקיום הפנימי.
עבודותיהם של שטרייכמן, ששון ואריכא הן מקור הדרמה שמתחוללת כשהדימוי מביט בנו בחזרה והופך להתחלה.
